אלף סוגים של קוצים

“אלף סוגים של קוצים“
אחרי 15 שנים

אחרי 15 שנים של טבעונות הרגשתי כמו סופר-וומן”, כתבה רומה צור, מרפאת טבעית בעלת השכלה אקדמית, שעסקה במשך שנים גם בעריכה של הירחון: ‘טבע ובריאות’ (בטאון הצמחונים והטבעונים בישראל). בדומה לפנינה בר סלע – שעליה כתבתי כאן לפני שבוע * – גם היא הגיעה לישוב אמירים בגיל מבוגר יחסית, אלא שהיא עשתה זאת בתחילת שנות הששים (36 שנה לפני פנינה), ובניגוד אליה היא הגיעה על מנת להשתקע!

היא רכשה מגרש גדול ומוזנח והחלה ב- ‘כיבוש השממה’ (כהגדרתה). לאחר עמל רב שנים נוצר בו מה שהיא כינתה: ‘תחנת ניסיונות פרטית’, ששימשה לגידול ירקות ופירות על פי שיטתה, אשר התבססה בעיקר על קומפוסטציה (העשרת הקרקע בכמות גדולה של קומפוסט טבעי).

וכך עשרות שנים לפני שהציבור הישראלי למד להכיר את המונח היא יצרה מקום משלה שהיה כל כולו ‘גידול אורגני’. החצר הפורחת שלה הפכה לפלא אליו הגיעו קבוצות מכל רחבי הארץ כדי לראות איך ניתן ללא ריסוסים לגדל ירקות.
אלא שכמו בכל מעשה חלוצי-ראשוני גם אצלה ההתחלה הייתה קשה: “השטח ליד הבית היה מדרון והייתי צריכה לעבוד בו ממש על ארבע בזחילה. קוצים צמחו בלי סוף. אם הבוטניקה מכירה אלף סוגים של קוצים, כל האלף גדלו כאן…”