דוביגאן
בהמשך לרשומה אודות הקרב האכזרי בכפר הושה,
והשימוש ברובי ציד להדיפת התוקפים הדרוזים. *
המצודה
השבוע נחת אצלי הספר ההיסטורי העוסק בסיפור לחימתו בתש”ח של הישוב העברי היחידי, ששכן לחופו המזרחי של האגם בתש”ח: ‘עין-גב במערכה’. אמנם ידעתי על קיומו של הספר, אך לא הכרתי אותו בצורתו המקורית – עטוף בכריכת נייר ועליה תמונה מרשימה של הקיבוץ לרגלי הר סוסיתא, שצולמה מתוך האגם בידי נפתלי אופנהיים. בזכות הכריכה שנשתמרה מתברר שיש לספר שם נוסף. שמו המלא הנו: ‘המצודה בקדמת הכנרת’. [1]
מתחביב למקצוע
הרברט אופנהיים נולד ב-4 בדצמבר 1912 בגיזן-הסן שבגרמניה. בגלל המצב הכלכלי הקשה לא סיים את לימודיו ועבד בענף-הטכסטיל. במקביל למד צילום בקורסי ערב של חברת ‘צייס’, החברה שייצרה את מצלמות ה-‘לייקה’. היה פעיל בתנועת הצופים היהודים ולאחר-מכן בתנועת ‘החלוץ’. בשנת 1937 עלה לא”י והצטרף לקבוצת ‘בתלם’, אשר ישבה ב-‘חצר כנרת’ בהמתנה למעבר לנקודת הקבע שממזרח לאגם.
בזמן היותו בחצר כנרת חלה במחלת שיתוק-ילדים, פוליו, ובעקבות כך נאלץ לוותר על עבודה גופנית. כך הפך הצילום עבורו מתחביב למקצוע. במשך כ- 15 שנים תיעד את אנשי ‘ארץ הכנרת’. תחילה מהסטודיו שהיה לו בחצר כנרת, אחר כך מהמעבדה ששכנה במבנה עמדת השמירה בקיבוץ, ולבסוף מחנות הצילום שפתח בטבריה לאחר מלחמת העצמאות. ב-21 ביוני 1953 נהרג בשגגה עקב טעות בזיהוי של אחד השומרים בקיבוץ. [2]
המסגרייה
עם פרוץ אירועי האלימות וההסלמה בדצמבר 1947 נרתמה מסגריית הקיבוץ לצרכי ההכנות למלחמה. כמו בקיבוצים אחרים גם כאן התבצע שריון למשאיות (‘מכוניות-משא’ במושגי אותם ימים), אך בשל מיקומו של הקיבוץ על החוף והתלות שלו בתחבורה ימית התבצע גם שריון של אחת הסירות ! בנוסף לכך הוחל בייצור כלי נשק המכונים בספר ‘פרימיטיביים’: שתי מרגמות מטיפוס הדוד (דוידק’ה) כולל פגזים מותאמים. יש לציין שיצור עצמאי של מרגמות התבצע באותם ימים גם אצל תושבי הארץ הערבים. [3]
הרובה של דובי
כמו כן בשני הצדדים היו ניסיונות לייצר כלי נשק אוטומטי שונים ומשונים. [4] אך בעין-גב יוצר כלי ייחודי, שלידתו נעוצה הייתה בהמצאות של שפע של כדורי צייד במחסן הנשק הקיבוצי. למיטב ידיעתי לא נוצר כמוהו בצד הערבי או העברי בכל רחבי פלסטין, או פלשתינה-א”י. מדובר היה במעין תת-מקלע, שירה שישה כדורי ציד ללא טעינה. בדומה למרגמת הדוד גם כאן שמו של הכלי ניתן לו על שם ממציאו: דוביגאן (המזכיר את התמ”ת ‘טומיגאן’).
להלן תגובת ‘עלון קיבוץ עין-גב’, כפי שנרשמה בפייסבוק ביום הפרסום:
“הרברט אופנהים ידוע בעין גב כנפתלי אופנהים. בתו ואלמנתו עברו אחרי הפילוג בעין גב ב1954 לקיבוץ גינוסר וכמוהם גם דב רוזנר ממציא הדובי גאן. אחת משתי מרגמות הדוידקה שיוצרו בעין גב היא הדוידקה של צפת שמלאה תפקיד חשוב בכיבוש העיר. “
* ‘עונת הציד’, 29 בספטמבר 2021.
הערות:
[1] הוצאת מערכות תש”י תל-אביב. מהדורה שנייה, תשכ”ב (1962).
[2] אשתו ושתי בנותיו עברו לאחר הפילוג בעין-גב אל קיבוץ גינוסר. בשנות השמונים נמצאו עשרות אלפי תשלילים של אוסף הצילומים שהותיר אחריו.
[3] נושא לרשומה נפרדת, כמובן כולל תמונות…
[4] קיימות דוגמאות רבות מכל רחבי הארץ, אך בהקשר לעין-גב הדוגמא הבולטת היא ייצור עצמי-עצמאי של תת-מקלע סטן בידי מסגר-חרט אומן בטבריה (מחוץ למסגרת הייצור המחתרתי של ארגון ה-‘הגנה’ !).
