המלך האנגלי והרולה

המלך האנגלי והרולה

לא רחוק מצומת יפתחאל (קילומטר מצפון), ממזרח לכפר ביר אל-מכסור (בערבית: ‘הבאר השבורה’), יורד ערוץ קטן המגיע מ-‘גבעת מכמן’ (שכונה של הכפר). השנה, בשל כמות המשקעים הרבה נוצר נחל. כפי הנראה בעקבות התחדשות של נביעה.
הוואדיון חסר השם קרוי בפי תושבי הסביבה: ואדי אל-שרד ( شرد). מסורת מקומית, שסופרה בפי זקני כפר-מנדא הסמוך טוענת כי מקור השם הוא שיבוש שמו של המלך האנגלי, ריצ’רד לב-הארי.
על הגבעה שממערב לו, עליה עתיד להיסלל הכביש במסגרת המחלף החדש שיבטל את הצומת, מתנהלת חפירת הצלה. הממצא הבולט בה הוא קיר מסיבי הנראה למרחוק מן הכביש (מס’ 784).
החיבור בין הגיאוגרפי להיסטורי: בקצה בקעת בית-נטופה, ובסמוך לדרך הרוחב – גם דרך רומית וגם דרך החורן, דרב אל-חוארנה (הקרויה גם: אל-סולטאנה) – שהוליכה ממזרח למערב לעבר עיר הנמל הצפונית עכו, יכול לרמוז שהחיבור לריצ’ארד אינו מופרך כמו שנראה בתחילה. שהרי ממש קרוב (2.5 ק”מ צפונה) מצוי ביצור צלבני (תל-חנתון).
בנוסף לכך, הגבעה שממזרח נקראת: ‘אל-ע’ולה’ (غولة), כלומר: השדה (שד ממין נקבה).
בדרך הסובבת את הכינרת בחוף המערבי, במקום בו ההר (רכס פוריה) מתקרב אל הימה, הייתה נקודה ששימשה למארב, לצרכי שוד. בימי התורכים היא נקראה: קלעת אל-ע’ול, כלומר: ‘מצודת השד’, מה שיכול אולי ללמד שהיכן שיש דרך יש גם שד, ביחיד או ברבים, או שדה….
ואפרופו דרכים ותחבורה בהקשר של תקיפה, הנה החיבור לתש”ח:
במהלך חורף תש”ח (פברואר 1948) הותקף אוטובוס ערבי במעלה הדרך לנבי-יושע בידי כוח של הפלמ”ח. אחת הדמויות המרכזיות בפעולה הייתה נתיבה בן-יהודה, שצבע שיערה הדביק לה את הכינוי – ‘השדה הצהובה’…