חצץ במשוריין
חצץ בסנדוויץ’… ???
נספח שלישי (ואחרון) לרשימה על הדרכת הסיור של המועצה לשימור ביגור.
תולדות הסנדביץ’ המפורסם:
המחסור וכושר האלתור שהולידו את הסמל של מלחמת הדרכים בחורף תש”ח.
סמוך למתחם הסליק בקיבוץ יגור מוצבת שלדת ברזל, שמטרתה להנציח את הסמל ב-ה’ הידיעה של ‘מלחמת הדרכים’, * שהתנהלה בפלשתינה בחודשים הראשונים של תש”ח: משוריין ה-סנדביץ’, תוצרת התעשייה העברית.
מקור השם הוא סוג המיגון בו נעשה שימוש באותם ימים מעוטי אמצעים: שני לוחות פלדה וביניהם מילוי. כמו כריך בעל שתי פרוסות… הסיבה הייתה כמובן עלויות…
כך סיפר יקותיאל קרן, [1] ממקימי שירות התחבורה של ארגון ה’הגנה’: “גייסנו כמה מהנדסים… שני אמריקאים… אחר כך הצטרף לעסק איזה עולה רוסי.” [2] לאחר כמה ניסיונות של המהנדסים האלה… הם החליטו שפח [הכוונה ללוח פלדה. א.ל.] של 8 מ”מ יכול לעצור או להחליש כדור ממרחק של 200 מ’. למה פח [לוח] של 8 מ”מ? כי לא היה משהו אחר… כעבור תקופה קצרה נגמר הפח [לוח פלדה] של 8 מ”מ ולא יכלו להשיג… שוב עשו ניסיונות עם אנשי החימוש. הגיעו למסקנה ש- 6 מ”מ פח [לוחות פלדה] – 3 מ”מ פח, 5 ס”מ עץ בוק ועוד לוח פח 3 מ”מ מצד שני – יכולים לשמש כמו לוח פח של 8 מ”מ. וזוהי ההיסטוריה של הסנדביץ’ המפורסם, כיוון שלא יכלו להשיג 8 מ”מ פח…”. [3]
אמממההה… כמקובל בתחום השימור, לקופסת הפלדה – הנראית יותר כארגז ולא כשריד של כלי תחבורה – מוצמד ‘שלט כחול’ (צבע השילוט מטעם ‘המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות’) המפרט את המכלול:
“שני לוחות פלדה וביניהם שכבת עץ או חצץ”…
חצץ…??? אני לא מכיר מקרה כזה של ייצור סדרתי – אולי היה זה רק במסגרת הניסיונות לבדיקת התכנות? – של ‘ממולאים’ עבריים: כלי רכב בעלי מילוי חצצי בין הדפנות המשוריינים !
נראה כי מישהו, או מישהי, התבלבל/ה בין שתי תקופות ‘מאורעות’ משני עשורים שונים: סוף השלושים וסוף הארבעים. שכן חצץ אמנם שימש כמילוי (יעיל למדי) בתוך חומת העץ הרחבה שהקיפה את המגדל בישובים העבריים, שעלו על הקרקע בימי המרד הערבי, אולם מהיכרותי הקרובה עם החומר הנ”ל לסוגיו השונים הוא בלתי שמיש לצורך מיגון רכבים. וזאת למה? משום שמיגון יעיל מצריך שכבה עבה ונדיבה המעלה את המשקל הכולל של המרכב, והופכת את כל העסק לבלתי ישים בעליל ! או שמא נגמרו הבלוקים…
שנאמר: “חצץ כבוד השופט, חצץ. את הבלוקים גמרנו בשבוע שעבר נגד פתח-תקווה”… [4]
* במלחמת הדרכים בחורף תש”ח ברחבי הארץ בכלל ובגליל בפרט עסקתי בהרחבה ברשימה שהעליתי כאן לפני שנה (13 באפריל 2020): ‘מפלוצר ועד פלוצר: זיכרון מלחמת הדרכים בגליל בחורף-אביב תש”ח’. תזכורת: יחיאל (חיליק) פלוצר, אדריכל במקצועו, היה מי שתכנן את אנדרטת שיירת יחיעם.
הערות לרשימה:
[1] יקותיאל (קותי) קרן היה ממתנדבי היישוב לצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה ושירת כמפקד סדנה בפלוגת הובלה (מס’ 179) במהלך הלחימה בצפון אפריקה. לימים, לאחר קום מדינת ישראל, היה ממייסדי המשטרה, והתקדם בתפקידיו עד דרגת ניצב.
[2] הכוונה לארקדי ספרות (1989-1911), יליד רוסיה, ששירת בזמן מלחמת העולם השנייה כקצין הנדסה בצבא האדום, הגיע לא”י בשנת 1946, והפך למתכנן הראשי של ‘שרות-המשוריינים’ (ש.מ.ש), שהוקם בסוף פברואר 1948.
[3] מתוך ספר על המערך הלוגיסטי במלחמת העצמאות, שיצא בהוצאת מטכ”ל אג”א (באמצעות משהב”ט) בתפוצה פנימית באמצע שנות השמונים. הספר הוא חלק מספרייתי העשירה בנושאי תש”ח.
[4] תשובת שמעון כסאח, אוהד קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים, לכבוד השופט, בעקבות האשמתו של שופט הכדורגל פנדלבוביץ’ שהוא (האוהד) זרק עליו בלוקים. מתוך: המערכון ‘אופסייד סטורי’ של שלישיית ‘הגשש החיוור’.
