תעלומת הדרך הממלוכית
בעקבות ההכנה לקראת ההדרכה,
ובמלאת 18 שנים (ועשרים יום) לדבר הדואר,
שסימן את תחילת הפרשה…
לפני כמעט 20 שנה יצא לאור מחקרו של איש ידיעת הארץ הוותיק, החוקר – והפלמ”חניק לשעבר – ידידי, יהודה זיו ז”ל: “אבן הייתה לראש-פנה” (הוצאת אריאל, 2002). כשנה לאחר הוצאתה, מצאתי בתא הדואר עותק עם הקדשה, וכשדפדפתי בו הופתעתי לגלות כי התמונה הראשונה (עמ’ 13), המופיעה בחוברת הדקה (63 עמ’), היא מתוצרת מצלמתי. (Canon): “הגשר הממלוכי”. [1]
הצילום הנ”ל הוא בבחינת התייחסות כמעט יחידה אל חלקו הדרומי של הנתיב אל טבריה. אמנם החיבור עוסק בחיבור המושבה אל העיר שלצד הימה, אך הוא מתמקד בחלקו הצפוני הבעייתי: המעלה מבקעת גינוסר אל עבר ג’יב-יוסוף, כיום עמיעד. [2]
אם אכן הגשר על חלקו התחתון של נחל עמוד — לאחר פריצתו מהקטע המצוקי הדולומיטי — הוא ממלוכי, כפי שיהודה הגדיר אותו (בכיתוב מתחת לתמונה), אזי הוא כנראה חלק מ-‘דרך הדואר’, הדרך הראשית שחיברה בין קאהיר בירת האימפריה, לבין דמשק, [3] בתוואי המאוחר שלה, שעבר דרך גשר בנות-יעקב. [4]
חלק מהדרך השתמר בדמותן של אבני השפה, שקובעו משני צדיה של הדרך, ואשר ניתנים לזיהוי כיום בקטע המוביל צפונה אל עבר אחת הנקודות החשובות בתוואי המאוחר: ח’אן מיניה (כיום: ‘חנות מינים’), שמתחת לתל-כנרות (כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות).
הבעייה היא שתוואי הדרך מהגשר הנ”ל מזרחה אל עבר החאן עובר בצמוד לגדה הדרומית (!) של שפך נחל עמוד, וחוצה אותו בנקודה בו עובר הכביש המודרני (כביש 90). כפי הנראה יסודות גשר הבטון המנדטורי נבנו על גבי יסודות הגשר הממלוכי (ראו התמונה המצורפת).
מכאן שהדרך שעברה על גבי הגשר המצולם בחוברת — בידי אסף, שהפך לברק… (ראו צילום ההקדשה) — לא שימשה את הדרך אל החאן!
כלומר או שהגשר אינו חלק ממערך דרך הדואר הממלוכית הראשית, ושימש כחלק מסעיף משני לעבר צפת, או שהוא עצמו כלל אינו ממלוכי (אולי עות’מאני מאוחר)… ???
הערות:
————
1. התמונה צולמה במאי 1998 (התאריך ע”ג הצילום) במסגרת שיטוטי באזור, שכללו מספר ירידות מן ההר (מצפה-הימים) אל הים (כנרת).
2. בקטע זה קיים הפרש גובה של כ-400 מ’ (מגובה 200- לגובה 200+). בתקופת המנדט הבריטי בשנות העשרים נסלל הכביש המשמש עד היום בנתיבו (בתיקונים קלים).
3. ובחלקה הדרומי היא חופפת לנתיב ההיסטורי הקדום של ‘דרך הים’ (Via Maris).
4. ראו מפת דרכי הח’אנים, בספרו של (ד”ר) אליהו שטרן: ‘ח’אנים, דרכים ופונדקים’, הוצאת כרטא (1997). אגב, הערך בויקיפדיה מתייחס לתוואי שעבר דרך צמח, ולכן אינו מזכיר את הגשר הנ”ל ! כן מזכיר שלושה גשרים ממלוכיים אחרים מאותה דרך: הגדול על הירדן, בנות-יעקב; ושניים נוספים: ליד לוד (ג’ינדס) וליד יבנה.
פורסם ב-24 בדצנבר 2021
