המרד הערבי (ה-‘פרעות’) בסוף שנות השלושים (של המאה ה-20) הפך את האפשרות של מגורים משותפים של ערבים ויהודים לבלתי אפשרי. אך מספר שנים לאחר מכן נעשה ניסיון ייחודי בלב הגליל התחתון המזרחי. מדובר בכניסה של גרעין התיישבותי יהודי לתוך ישוב ערבי, שיצרה מציאות של ‘חד-קיום’: מגורים של יהודים וערבים יחדיו ביישוב אחד, בתקופה בה הייתה הפרדה כמעט מוחלטת בין שתי האוכלוסיות במרחב !!!

בהרצאה זו נספר על הרקע, הגיאוגרפי והאנושי, שעמד מאחורי הניסיון הייחודי (בקנה מידה ארצי!), על שני גלגוליו, ונבחן כיצד שרד את מבחני המקום והזמן. ננסה להבין עד כמה (אם בכלל) היה כאן קיום משותף, ומה היו נקודות ההשקה בין שתי הקבוצות השונות שהתגוררו על אותה גבעה? 

בהמשך, על רקע פרוץ המלחמה בתש”ח נבדוק מה היו הסיבות והגורמים, אשר הוליכו לסיומו של המצב הכה מורכב? ונשאל: האם הסוף היה בלתי נמנע, ואיזה חלק נטלו בו תושבי הכפר היהודים?

לסיום נדבר בנושא הזיכרון וההנצחה: מדוע מדובר בסיפור בלתי ידוע? מי ומה מונצח על השלט? ומדוע הותקן רק בעת האחרונה?